מאת: רן אל
רציתי לשתף אתכם במקרה שקרה לי במקום העבודה, המטרה שלי בסיפור היא לעורר את תשומת לבכם בכל מה שקשור לניהול מערכת יחסים זוגית בזמן ששני בני הזוג עובדים באותו מקום עבודה. האם זה קרה לכם פעם? במידה וכן אז אשמח אם תשתפו אותי כי לי זה קרה ולצערי ההשלכות לכך היו הרסניות.אהבה במשרה מלאה

הסיפור שלי מתחיל כך, לפני כשנתיים סיימתי קורס ניהול חשבונות סוג 3, הלימודים ממש לא היו קלים ולמרות זאת סיימתי בהצלחה. תוך תקופה קצרה יחסית מצאתי עבודה במשרד הנהלת חשבונות מכובד, האמת שהמיקום הפיזי היה מעולה מבחינתי, המשרד היה ממוקם ברחוב יהודה הנשיא בתל אביב ובאותה תקופה גרתי במרחק של 5 דקות הליכה משם.
דבר הוביל לדבר ובאחד מימי השישי השגרתיים התקשר אלי חבר והציע לי להגיש מועמדות למשרת הנהלת חשבונות עם שכר מפתה במיוחד, מכוון שהחבר עבד גם הוא באותה משרה ידעתי שלא יהיה קשה להתקבל לשם, כי תודו שלפרוטקציות יש המון כוח בימים אלו.

בצער רב התפטרתי ממקום העבודה הקודם ותוך שבוע וחצי מצאתי עצמי עובד במשרד להנהלת חשבונות עם מנטליות שונה לגמרי, פחות נעימה מהקודמת, אבל עם שכר שלא היה מבייש אף רואה חשבון זוטר.

השתלשלות העניינים שעברו עלי בששת החודשים שלאחר מכן היו בחלקם נעימים מאד ובחלקם חוויתי קשיים נוראיים ברגע שקיבלתי החלטה להיכנס למערכת יחסים עם אחת העובדות. אני משאיר בידכם את קבלת ההחלטה האם כדאי לחפש אהבה במקום העבודה כי מצד אחד אני יודע שרבים חפצים למצוא בת זוג שתהיה תמיד קרובה אליהם, ומצד שני לא כולם יודעים את ההשלכות ליצירת קשרים רומנטיים במסגרות שכאלו.

המהפך החל ברגע שהכרתי אותה – קראו לה בר'יג'ית, היא הייתה חשבת השכר של החברה, אני עבדתי תחתיה, ומהיום שראיתי אותה חשתי שהמבטים בינינו משדרים הדדיות של משהו אחר. אלו לא היו סתם מבטים של עובד מעביד, אלא משיכה כלשהי שגורמת לך להרגיש לרצות להכיר אותה עוד ועוד.
כעבור שבועות בודדים הכל היה "סגור" מבחינתנו והפכנו להיות זוג לכל דבר ועניין, התנאי של בר'יג'ית לקיום מערכת היחסים הזו היה חד וברור כאחד – שאף אחד במשרד לא ידע שאנחנו זוג. אני כמובן הסכמתי עם הצעד הזה וחשבתי כמותה שעדיף לשמור על דיסקרטיות מלאה ולהימנע ממבטים ושאלות מיותרות של אנשים.

כמו בכל התחלה של קשר זוגי הכל היה נראה וורוד, תחושה של פריחה וריקנות פנימית שהלכה והתמלאה, אני ממש לא זוכר מתי בפעם האחרונה קמתי בכיף כל בוקר לעבודה.

תחילתה של זוגיות נפלאה

למרות ששמרנו על דיסקרטיות מוחלטת, כנראה שהמבטים של זוג אוהב נראים מיד בעני אנשים שסובבים סביבנו כל היום, בייחוד במשרדי הנהלת חשבונות בהם החדרים צמודים זה לזה וכולם רואים כל צעד קטן שנעשה. כן, זה לא לקח הרבה זמן עד שחדרי המשרד התמלאו בהתלחשויות.

מדוע זה חייב לעניין את כל הסובבים

הרגשה כזו נוראית לא חשתי כבר הרבה זמן – פקידות, פקידים, ולמעשה כל העובדים במשרד הזה שהיה מורכב מ- 24 איש בלבד החלו לנעוץ מבטים ולהעלות חיוכים מתחת לשפמם. התחושה הייתה כאילו עוקבים אחרינו, כאילו שלעובדים כבר אין עבודת ניירת לעשות וכל מה שמעניין אותם זה מה שקורה סביב מערכת היחסים ביני ובין בר'יג'ית.

הפרידה הקצרה

הימים חלפו, ההתלחשויות התגברו, ולה זה נמאס, היא הסבירה שאין דרך אחרת וצריך לסיים את מערכת היחסים הזו מה שיותר מהר. לא נותרה בי ברירה ומכוון שלא רציתי לפגוע בשמה הטוב ובטח שלא במעמדה בחברה החלטתי לעשות צעד חריג ולהגיש את התפטרותי, משרות פנויות בתחום ניהול חשבונות יש המון כך שלמצוא מקום אחר לא תהיה משמיה קשה עבורי.
מה שהפריע לי זה הנתק, גם לאחר שהתפטרתי בר'יג'ית ואני לא דיברנו מספר שבועות, זה פשוט הסתיים מהר בדיוק באותה מהירות שזה התחיל.

שובה של האהבה

הצורך להחזיר אותה אלי היה עז, לא רציתי לוותר, ומשהו דחף אותי שוב ליצור איתה קשר ולנסות להחזיר את האהבה שאבדה רק בגלל קובץ אנשים משועממים שאוהבים לרכל על דברים שאינם קשורים אליהם כלל. אני לא אספר את התהליך כולו על איך שהחזרתי אותה אלי, אבל ברגע שהיא הסכימה להיפגש איתי הכל הסתיים בטוב. סיכמנו שלעולם לא נעבוד שוב באותו מקום ונעשה הפרדה מלאה בין חיי הזוגיות שלנו למקום העבודה.

אני מניח שאת הלקח האישי שלי מכל העניין כבר למדתי, השאלה היא מה לגביכם? והאם הצלחתם אי פעם לקיים חיי זוגיות כשרים בזמן ששני בני הזוג עובדים באותה משרה עם אותם עובדים?