מאת: אבי.פ
קיבלתי רשימת מטלות יותר מדי ארוכה לטעמי שעיקרה היה תחזוקת הבית על כל ההיבטים הנובעים מכך. אנחנו במערכת יחסים די ארוכה וכבר מכשולים במערכת יחסים ותיקהממש מזמן הפסקנו לחשוב על תקופת ההכרויות שלנו מהסיבה הפשוטה: הקשר שלנו כבר די ותיק ומבוסס, עברנו כבר את רוב המכשולים שעובר זוג צעיר ועכשיו אנחנו מביטים לעתיד. אחרי כמעט שנה ביחד, אני מקבל את התחושה שהפכתי להיות עבד של הבית. זה לא שאני עושה את כל הדברים בבית כמו לנקות למשל, אבל פשוט נראה לי שיש לבת הזוג שלי מין ידיעה ברורה שחלק גדול מהדברים שצריך לעשות הם באחריותי.

אני אתן לכם דוגמא, לפני שבועיים בערך התרוקן המקרר כמעט לגמרי, יש לנו מכולת ליד הבית כך שתמיד אפשר לשלם כמה שקלים יותר ולעשות שם השלמות דחופות, ואילו את הקניות המשמעותיות אנחנו עושים בסופר שהוא גם יותר זול.
אז פתאום מצאתי את עצמי עם רשימה באורך הגלות ונשלחתי בעשר בלילה לסופר כדי לעשות קניות. אני מבין שצריך לחדש את המלאי, ובאמת שגם לי בא שיהיה מבחר עשיר בארונות, אבל למה כל כך מאוחר? בטוח שאפשר לדחות את כל זה למחר, זה לא שנתחיל לבשל באמצע הלילה או משהו כזה…

זו היתה רק דוגמא קטנה למקום שאני נמצא בו עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון, אין לי הרגשה שאני עושה בשבילה דברים, היא פשוט שולחת אותי לכל מני משימות שקשורות לחיים המשותפים שלנו, הבעיה שלי היא שהרבה יותר כיף לעשות את הדברים האלו ביחד ולא לבד. בכל אופן, אחרי כמה חודשים התחיל להימאס עלי העניין הזה וטילפנתי מהעבודה ואמרתי לה שאני רוצה שנדבר בערב בבית.
כשהגעתי בערב מהעבודה היא היתה בוכיה בסלון על הספה, הייתי בשוק, מה קרה לה? מיד ישבתי וחיבקתי אותה בלי לחשוב בכלל. אחרי כמה דקות של התייפחות בסוף הצלחתי לחלוב ממנה את המידע שכל כך הפתיע אותי – היא חשבה שאנחנו נפרדים ומסיימים את מערכת היחסים שלנו, וכל זה בגלל שאמרתי לה שיש לנו על מה לדבר היום בערב, היא אפילו מילמלה משהו על שנות ההכרויות שלי בהן הייתי יוצא כל שבוע לדייט אחר.

אז באמת ישבנו ודיברנו, דבר ראשון הרגעתי אותה ואמרתי לה שאין לי שום רצון להיפרד ולסיים קשר כל כך וותיק כמו שלנו. והשיחה התגלגלה בדיוק לנושא המקורי שהיה חלוקת הנטל בבית. אני לא אלאה אתכם בכל פרטי השיחה, רק אומר שהחלטנו לעשות את הקניות ביחד, לי יצא שקיבלתי כמה משימות ניקיון לא חמורות יותר מדי ועוד כמה דברים שהם ביני לבינה וכך הם יישארו.
סך הכל אני מאוד שמח שעשינו את השיחה הזאת, למרות שאולי במבט לאחור הייתי מתחיל אותה אחרת ובלי בכי.

חלוקת תפקידים שווה באופן יחסי

אין זה הוגן שהפרטנר שלך יעשה את כל עבודות הבית, אפילו אם הוא רק לומד או עובד מהבית. כל תפקיד שקיים דורש ממבצעו זמן ובעיקר רצון כי אחרת העבודה תתבצע גרוע, אף אחד לא רוצה לשטוף את הבית שוב רק בגלל שבן הזוג עשה זאת באופן עלוב. חייבת להיות חלוקת מטלות שתתפרש בערך באופן שווה בין דיירי הבית.

לא לזרוק משפטים ולתת להם להתבשל כל היום

זה בסדר אם רוצים לדבר, אין רע בלשבת ולשוחח על הדברים שמפריעים לכם, מה שחשוב הוא לא לזרוק כל מני משפטים ואז להמשיך את השיחה רק מאוחר יותר באותו הערב. מה שקורה הוא שאם נותנים לכל זה להתבשל במיץ של עצמו עלול להיווצר מצב בו הדברים יקבלו משמעות אחרת עד שתגיעו הביתה. ההמלצה היא לא לזרוק משפט שאומר שאתם צריכים לדבר ואז לסיים את השיחה. אפשר לומר משהו שישמע כמו אנחנו צריכים לדבר על חלוקת התפקידים בבית בסוף היום. מכאן בטוח אפשר להבין שאין רצון לסיים את הקשר ותחסכו עצב מיותר מהצד השני.

אם היא מנקה ומבשלת אתה יכול לעשות קניות ולתקן דברים

מה קרה? כבר אי אפשר לקבל חלוקת עבודה הוגנת? אם בת הזוג שלך הסכימה לנקות את הבית ולעשות את רוב הבישולים, זה אך הוגן שגם אתה תעשה דברים שהיא לא עושה. כמו לעשות את כל המשימות שגבר סטיראוטיפי אמור לבצע: להרוג ג'וקים, לתקן נזילות ולהחליף נורות. לא יקרה מאום אם לכל אחד מבני הזוג יהיו כמה תפקידים לביצוע. קניות אפשר ומומלץ לעשות יחד בגלל שזה מעיין זמן איכות שלכם.