מאת: אליאור.ה
המון סיבות למה אפשר לכנות את היום שלי בעבודה כיום הרסני – הבוס צעק עלי, לא הצלחתי לעשות שום דבר כמו שצריך ומעל לכל, בת הזוג שלי הקנאה שלה הרסה לנו את הזוגיותטלפנה אלי בהיסטריה ושאלה למה יש לי שערה בלונדינית על הז'קט. היא השתוללה בהתקף קנאה הזוי, כזה שגרם לי להיזכר בימי ההכרויות שהיו לי בערגה, בהם הייתי כמו פנתר חופשי שרץ בין מסיבה למסיבה. לא משנה כמה רע הולך לי בעבודה, אני צריך לחזור הביתה ולמצוא שם מקלט, כאילו שהזוגיות שלי היא המעוז האחרון ושם אני אמור להרגיש הכי בטוח בעולם.
אני עובד בתור נציג שירות טלפוני באחת מחברות התקשורת הגדולות, מהבוקר עד הערב המעילים שלי ושל עשרות נציגים נמצאים על אותו המתלה, איך אני אשם אם בטעות נדבקה אליו שערה בלונדינית? לא משנה כמה אני מסביר ומנמק, אני רק מסתבך יותר כאילו שיש לי משהו להסתיר וממציא לה שקרים עלובים. סוף הוויכוח נגמר בזה שאני צריך להיזהר יותר ולא לעשות שטויות! איזה שטויות וממה להיזהר, את זאת לעולם לא אדע…

בערב בחדשות דיברו על האקרים סעודיים שעשו שמות בכלכלה הישראלית ועל הדלפת כרטיסי האשראי של 400,000 לקוחות לאינטרנט, בסך הכל שלושה משועממים שעשו כל כך הרבה צרות למדינה. חשבתי לעצמי שכל העולם מתעסק בצרות אמיתיות ורק אני מתעסק בשטויות – מוכיח לחברה שלי שאין לי רומן מהצד עם איזו מחומצנת עם שיער חלק. כאילו שאני צריך ללכת על ביצים בביתי שלי בגלל הפרעת הקנאות שלה. יוצא שכל הסצינות שמחכות לי בבית כשאני חוזר מהעבודה הן תוצאה ישירה של מעשים שאני עשיתי ואשמה שלי, כאילו שמצידה אין קנאה לא הגיונית ושהיא הקורבן בכל הסיפור הזה.

כשהתחלנו לצאת הכל היה וורוד, נראה כאילו מצאתי את אהבת חיי והייתי ממש מאושר, עברנו לגור בדירה ברמת גן והעתיד הבטיח לי רק דברים טובים. חל בה איזה שינוי בערך חודשיים אחרי שעברנו לדירה החדשה, היו קצת וויכוחים על ניקיון, הרגלים וכל מני דברים שהם הגיוניים בשביל זוג שמתחילים חיים משותפים. השינוי שרק עכשיו אני שם לב אליו התחיל בקטן והלך והתחזק. היא התחילה לפתח איזו חרדה לגבי כל אישה בעולם, פחדה שכל אחת עלולה לפתות אותי ולגנוב לה אותי. היא אפילו הפסיקה את הקשר שהיה לה עם אחת החברות הרווקות שלה שאני אפילו לא זוכר את שמה, בטענה שכחלק מכל החיפושים שלה ומאמצי ההכרות שלה, היא התחילה לפזול לכיווני יותר מדי. אתם חייבים להבין, ראיתי את החברה הזאת שלה פעם או פעמיים בחיים שלי, היא מרחיקה ממני את כל החברות שלה כאילו שאני הפרי האסור והן רק רוצות לאכול אותי בסתר.

לפני שבועיים הצעתי לה בנימוס שאולי "אנחנו" צריכים ללכת לטיפול זוגי כדי לעדן קצת את המצב הקיצוני שאנחנו נמצאים בו – טעות חמורה! שוב עלתה הקנאה שלה והשפריצה מכל החורים והיא התחילה לעלות בלהבות הצדקנות: שוב אני אשם, עוד פעם הכל בגללי ואני זה שבעצם מפלרטט עם כל בחורה שאני רואה, בגללי היא כבר לא בקשר עם כל החברות שלה כי אני לא מפסיק לדבר איתן ולברר אם הן פנויות.
זה כבר היה השיא, אמרתי לה שאם עוד פעם היא מעלה שטות כזאת לאוויר בלי הצדקה אני קם והולך, לא רוצה להיות במערכת יחסים שאני מרגיש שאני מוכרח להיזהר כל הזמן ושכל צעד שאני עושה אני צריך לחשוב עשרים פעם אם הוא לא פוגע בצד השני. הוויכוח הפך למריבה, אני החלטתי שאני לא מרים את הקול שלי בכלל, אבל כנראה שהיא לא חשבה לעשות את זה. היא התלהטה עד כדי כך שהיא יצאה מהבית ונסעה לבית של אמא שלה. אני את ההחלטה שלי קיבלתי, לא ראיתי טעם להמשיך ולחיות במצב כזה שלפי איך שמסתמן עכשיו, רק ילך ויתדרדר עם השנים בלי שום סיכוי סביר לשינוי או לטיפול. ניצלתי את הזמן כדי לארוז את הדברים שלי, במילא החוזה היה אמור להיגמר עוד חודש אז לא יצא יקר לסיים את הקשר. אני אשלם את החודש האחרון בעצמי כדי שלא יהיו לה עוד טענות לגבי זה גם.

אני בטוח שהיא תמצא מיליון ואחת סיבות לכמה שאני בוגדני, פלרטטן ולא נאמן, תאכלס – נמאס לי. אז הלכתי שלא במטרה לשוב.
אם זה היה קורה רק פעם אחת כמובן שלא הייתי מגיב כך, אבל מדובר פה בשיגרה ולא במקרה בודד. מאז עברו חודשיים, דיברנו עוד פעמיים בשביל דברים רשמיים כמו של מי הסירים ומי צריך לקחת את הטלוויזיה. השארתי לה הכל, לא רוצה זכרונות מהקשר הזה בכלל.

אין שום סוג של קיצוניות שבריאה לקשר

ללא ספק אין מקום לקנאה במערכת יחסים, אבל כשחושבים על זה, לא צריך להיות מקום לרגשות קיצוניים בכלל, לא משנה אם הם אפילו חיוביים. אהבת אמת חזקה עלולה להפוך לתלות בלתי נשלטת, חסכנות מוגזמת תהפוך מהר מאוד לקמצנות, ורצון לשמור על בת הזוג עלול להפוך לרכושנות מכוערת. אני לא חושב שיש איזשהו סוג של רגש קיצוני שיכול להועיל לקשר, אפילו אם בהתחלה הוא נראה בריא ומקדם את הקשר למקום אחר, בסופו של דבר הכל חוזר כמו בומרנג ומתיחויות מתחילות להיווצר.

אפשר לשמור על בן הזוג גם בלי לקנא לו

קיימות מגוון דרכים להשפיע על הסביבה של בן או בת הזוג גם מבלי לצעוק בקולי קולות: "הבחור הזה שלי אז תתרחקו ממנו!!!", אחת הדרכים, והאהובה עלי, היא פשוט להתקרב אל הגבר שלך ולשים יד על המותן שלו. והופה… גם בלי קנאה מיותרת וללא הצורך לומר את זה במילים המסר ברור לכל: "הגבר הזה הוא שלי". כך את יכולה לשמור על הגבר שלך מבלי להיות פרובוקטיבית לסביבה שלך.

שלא תישארי לבד בסוף

אין מה לעשות, מעטים הגברים שירצו בחורה קנאית קיצונית לידם, אני לא אומר לא להתעניין ושאסור להסביר בתנועות גוף שהוא שלך, אני רק אומר שאם תגזימי, את עלולה לאבד אותו ולמצוא את עצמך שוב לבד. צריך לפעול במידה, גם אם מפריע לך מאוד שהמלצרית מצחקקת איתו, לא צריך לעשות סצינה, כל עוד החיוכון נשאר בבית הקפה ואחר כך המלצרית שוכחת אותו לגמרי – אין מה להתחיל משהו שאת לא יודעת איך הוא יגמר.