אהבה פנים רבות לה

חשבתם פעם על המילה אהבה לעומק? אהבה, היא זו שמחברת את כולנו להכל, הרבה מעבר להכרויות ושידוכים בעולם המודרני. כוחה של האהבה הוא עצום, למעשה, אפשר לומר שהאהבה היא הכל ואנו בעצמנו עשויים מאהבה (אנרגיה), ממש כך. אם תפנו לעצמכם כחצי שעה לבדיקה התחלתית של מהיא האנרגיה שטמונה בגפנו תגלו שהאנרגיה הזו היא למעשה הנפש שכולם מדברים עליה, אם תמשיכו בחקירה ובדיקות נוספות בנושא תגלו עולם שלם של סודות הקשורים בעולם שמעבר ותוכלו לנתב לעצמכם כל מה שתרצו בחיים. ממש כך ובלי להגזים, רק שיש לי הרגשה שחצי שעה … עדיף לראות איזו סדרה בנטפליקס לא כך?

אז בכל זאת, בואו נתחיל ונאמר כמה מילים על אהבה בעולם הגשמי שלנו
אהבה, במהותה, היא רגש מורכב ורב-פנים החודר לכל היבט של חיי האדם. היא פועלת במישורים רבים, מקשרים אינטימיים בין משפחה וחברים ועד לרגשות רחבים יותר של חמלה ואמפתיה שאנו מעניקים לבני האדם האחרים. ביטוייה מגוונים כמו האנשים שחווים אותה, ומוסיפים לה ערעור אוניברסלי שחוצה גבולות תרבותיים וחברתיים.

השפה האוניברסלית של האהבה

אהבה מכונה לעתים קרובות כשפה האוניברסלית, סנטימנט שמהדהד בלבבות ברחבי העולם, ללא קשר ללאום, מוצא או דת. זוהי כוח שמושך אותנו יחד, מטפח קשרים ומעודד הבנה. לאהבה יש את היכולת הייחודית לגשר על פערים, לרפא פצעים ולאחד אנשים, מה שהופך אותה לא רק לרגש עוצמתי, אלא לכוח טרנספורמטיבי בעולמנו.

הבנת כוחה של האהבה והשפעתה על חיינו

אהבה, המתוארת לעתים קרובות ככוח העצמתי ביותר שקיים, מחזיקה בהשפעה שאין להכחישה על חיינו האישיים ועל החברה הרחבה יותר.
האהבה מעצבת את חיינו האישיים בעוצמה. זהו הרגש שמטפח צמיחה, מטפח עמידות ומעורר בנו השראה לשאוף לגדולה. אל מול הקשיים, האהבה נותנת את הכוח להתמיד ואת האומץ להתגבר. היא יכולה לרפא פצעים, לתקן לבבות ולחולל טרנספורמציה אישית בדרכים שאין שני להן.

אהבה וחיי חברה

מעבר לתחום האישי, ניתן לומר שהאהבה היא אבן היסוד של כל חברה משגשגת. היא מקדמת הבנה, אמפתיה וחמלה בין אנשים יחידים ומטפחת תחושת קהילתיות וכבוד הדדי. האהבה מקרבת בין אנשים, ממיסה הבדלים ומטפחת תחושת אנושיות משותפת, מה שהופך אותה לכוח מרכזי בהרמוניה ובלכידות החברתית.

הכוח המהפכני של האהבה

לאהבה, בצורתה העוצמתית ביותר, יש את היכולת להוביל לשינויים עמוקים אצל יחידים. היא מביאה עמה גל של אמפתיה, חמלה והבנה שיכולים לשנות את נקודת המבט של האדם כלפי אחרים וכלפי עצמו. האהבה מעוררת בנו השראה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו, ומעודדת צמיחה והתפתחות אישית.

האהבה כזרז לשינוי חברתי

מעבר ליחיד, האהבה ממלאת תפקיד מכריע כזרז לשינוי חברתי. היא מקדמת סובלנות, קבלה ואחדות, ופותחת מחסומים של דעות קדומות ופילוג. היא מעוררת בנו השראה להרחיב את החמלה שלנו מעבר למעגלים הקרובים שלנו, מעודדת מעשי חסד, צדקה וצדק חברתי. דרך האהבה, נוכל ליצור יחד סביבה של כבוד הדדי והבנה, ולקדם חברה שהיא מכילה יותר, שוויונית והרמונית יותר.

תפקיד האהבה בקידום אחדות

אהבה, בצורתה הטהורה ביותר היא למעשה אנרגיה הטמונה בגופנו (הנשמה), היא משמשת כמאחדת אולטימטיבית, יוצרת קשר שעולה על כל ההבדלים ומטפחת תחושת שייכות. היא ממיסה מחסומים ומעודדת הבנה ואמפתיה בין אנשים. היא מעודדת אותנו לראות מעבר להבדלים השטחיים, להעריך את האנושיות המשותפת שעומדת בבסיס.
כמובן, את כל הדברים הללו יכול לראות אדם רק כשהוא מפוקס על עצמו תקופה ואנו נופל להסחת דעת מחיי היום יום. בהחלט דבר לא פשוט לביצוע.

האהבה כתופעה גלובלית

מתל אביב ועד טוקיו או טורונטו, מבואנוס איירס ועד ברלין – האהבה היא חוט השני העובר לאורך רקמת הקיום האנושי. היא עדות לחוויה האנושית המשותפת, ומדגישה את הקשר ההדדי בינינו בני האדם (מכוון שכולנו אנרגיה) ואת היכולת הקולקטיבית שלנו לאמפתיה ולחיבה.

מבט קדימה: טיפוח אהבה לעתיד טוב יותר ונחיצותה של האהבה בעולם

בעולם שמתאפיין בגלובליזציה גוברת, האהבה חוצה את מחסומי הלאום, הגזע והדת. היא מקדמת הבנה, קבלה ואחדות, ומטפחת תחושה של הרמוניה עולמית. כוחה של האהבה הוא כזה, שהוא יכול לגשר על פערים, לרפא מחלוקות ולהביא שלום. היא כלי רב עוצמה לקידום הרמוניה עולמית ועדות לכוחה המתמשך של ההתקשרות האנושית.

כאשר אנו מביטים אל העתיד, ברור שטיפוח אהבה אינו רק רצוי, אלא חובה לעולם הרמוני. בתקופה זו, אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל' ונראה שהתשובה ברורה כשמש, אם מעט אהבה בעולם המערבי, כנראה שמדינת ישראל הייתה פחות סובלת ממלחמות ונהנית יותר ממחוות אהבה.

לאהבה יש את הכוח למוסס מחסומים, לגשר על פערים ולטפח אחדות, מה שהופך אותה לכלי חיוני במרדף הקולקטיבי שלנו אחר עולם מבין, סובלני ושליו יותר.

נחיצותה של האהבה, אם כן, אינה מוטלת בספק!

בחברה בת זמננו, מערכות יחסים הן לעתים מרובות פנים, הקדמה, הטכנולוגיה ובעיקר המדיה מביאים לבלבול רב בקרב רבים ולכך שאנשים עשויים למצוא את עצמם בצומת דרכים בכל הנוגע לרגשותיהם כלפי בני זוגם.

סיפור זה חושף בקצרה את התגוללות מאבקה של אישה שהסכימה לשלוח לנו את סיפורה האישי בתמצות רב ומתאר את רגשותיה המשתנים בעודה נשואה לגבר ומתאהבת באישה זרה.
השלכות אלו והשינוי ברגשותיה של אותה אישה הובילו לגירושין ובסופו של דבר לגילוי העדפתה לנשים.

גילוי האהבה לאחר

לגברת שלנו קוראים מרים (שם בדוי וכנ"ל גם לגבי בעלה), מרים הייתה נשואה באושר לבעלה, דוד. הם בנו חיים משותפים יחד, חלקו ערכים משותפים ונהנו זה מחברתו של זה. בתוך כל ההרמוניה הזוגית הזו, עם הזמן, מרים החלה לפתח קשר חברי עם יעלה חברתה לעבודה, קשר שעד מהרה הפך לקשר רגשי וחזק. ככל שהחברות ביניהן העמיקה, מרים מצאה את עצמה חשה יותר ויותר מאשר רק חיבה אפלטונית ליעל, חיבה שהותירה אותה מבולבלת וגם ומעט מפוחדת.

כאדם אינטרוספקטיבי עמוק, מרים לקחה לעצמה את הזמן לנתח את רגשותיה ולהבין את ההבדלים בין אהבתה לדוד בעלה לבין אהבתה החדשה ליעל. היא הבינה שמערכת היחסים שלה עם יעל מציעה משהו אחר לחלוטין – רמה עמוקה יותר של אינטימיות רגשית והבנה שלא חוותה קודם לכן. הבנה זו הובילה אותה להטיל ספק במיניות ובזהות שלה בתוך נישואיה עם דוד.

התמודדות עם האמת וחיפוש קבלה

מרים הבינה שהסתרת רגשותיה רק תוביל לטינה ולאומללות בנישואיה ובחיים בכלל. באומץ רב היא החליטה להיות כנה עם דוד ולשתף אותו בנוגע למצבה, בתקווה שהוא יבין אותה ויתמוך בה.

למרבה הצער, דוד התקשה לקבל את הודאתה של מרים וחש נבגד על ידי בגידתה הרגשית.

נישואיהם, שהיו פעם חזקים, החלו להתפורר תחת כובד הגילוי הזה וחוסר העונים של שניהם, ולמרות המאמצים להציל את מערכת היחסים שלהם, הם החליטו בסופו של דבר להתגרש.

עבור מרים זו הייתה החלטה קשה, אך כזו שאפשרה לה לחקור את האני האמיתי שלה ולצאת לסוג של חיים חדשים ללא האילוצים של מערכת יחסים הטרוסקסואלית מסורתית.

לחקור מערכות יחסים חדשות ולמצוא אהבה

לאחר גירושיה יצאה מרים למסע של גילוי עצמי, היא כמובן לא ידעה מה יוליד יום ומה יבוא על גורלה, אבל היא בחרה לשים בראש סדר העדיפויות צמיחה וחקירה אישית.
היא החלה לצאת עם נשים, בחיפוש אחר חוויות וקשרים חדשים שיעזרו לה להבין טוב יותר את זהותה.

בתהליך גילוי הזהות העצמי הגיעה מרים לנחלה בכך שמצאה נחמה ואושר ביחסיה עם נשים. הן הציעו לה רמה אחרת של עומק רגשי והבנה שלא היו לה עם דוד או עם כל גבר אחר בעבר, ובכך למעשה נתנו את החותם הרשמי להחלטתה לסיים את נישואיה ולרדוף אחר האני האותנטי שלה. דרך חוויות אלה היא גילתה את העדפתה לפרטנריות ממין נקבה, שאפשרו לה לבנות מערכות יחסים משמעותיות ומספקות.

מסקנה

סיפורה של מרים משמש תזכורת למורכבויות הטמונות באהבה ובמערכות יחסים בפרט.
ניסיונה מדגיש את החשיבות העצומה של אימוץ הרגשות האמיתיים ונקיטת הצעדים הדרושים בכדי להביא את רצונותינו לכדי ביטוי וליצירת חיים אותנטיים ומלאי סיפוק, גם אם זה אומר לקבל החלטות קשות לאורך הדרך.

בסופו של דבר, המסע שלה הוביל אותה למצוא קשרים עמוקים יותר ואושר במערכות היחסים שלה עם נשים, והוכיח שאהבה יכולה ללבוש צורות רבות, וחשוב להישאר פתוחה לאפשרויות השונות שלה.

"במקום שאין הנפש שלימה, במקום שיש ניגודים, סתירות, חששות, פקפוקים, אין מסירות נפש שלימה." ~ אהרון דוד גורדון

מאת: רן אל
רציתי לשתף אתכם במקרה שקרה לי במקום העבודה, המטרה שלי בסיפור היא לעורר את תשומת לבכם בכל מה שקשור לניהול מערכת יחסים זוגית בזמן ששני בני הזוג עובדים באותו מקום עבודה. האם זה קרה לכם פעם? במידה וכן אז אשמח אם תשתפו אותי כי לי זה קרה ולצערי ההשלכות לכך היו הרסניות.

הסיפור שלי מתחיל כך, לפני כשנתיים סיימתי קורס ניהול חשבונות סוג 3, הלימודים ממש לא היו קלים ולמרות זאת סיימתי בהצלחה. תוך תקופה קצרה יחסית מצאתי עבודה במשרד הנהלת חשבונות מכובד, האמת שהמיקום הפיזי היה מעולה מבחינתי, המשרד היה ממוקם ברחוב יהודה הנשיא בתל אביב ובאותה תקופה גרתי במרחק של 5 דקות הליכה משם.
דבר הוביל לדבר ובאחד מימי השישי השגרתיים התקשר אלי חבר והציע לי להגיש מועמדות למשרת הנהלת חשבונות עם שכר מפתה במיוחד, מכוון שהחבר עבד גם הוא באותה משרה ידעתי שלא יהיה קשה להתקבל לשם, כי תודו שלפרוטקציות יש המון כוח בימים אלו.

בצער רב התפטרתי ממקום העבודה הקודם ותוך שבוע וחצי מצאתי עצמי עובד במשרד להנהלת חשבונות עם מנטליות שונה לגמרי, פחות נעימה מהקודמת, אבל עם שכר שלא היה מבייש אף רואה חשבון זוטר.

השתלשלות העניינים שעברו עלי בששת החודשים שלאחר מכן היו בחלקם נעימים מאד ובחלקם חוויתי קשיים נוראיים ברגע שקיבלתי החלטה להיכנס למערכת יחסים עם אחת העובדות. אני משאיר בידכם את קבלת ההחלטה האם כדאי לחפש אהבה במקום העבודה כי מצד אחד אני יודע שרבים חפצים למצוא בת זוג שתהיה תמיד קרובה אליהם, ומצד שני לא כולם יודעים את ההשלכות ליצירת קשרים רומנטיים במסגרות שכאלו.

המהפך החל ברגע שהכרתי אותה – קראו לה בר'יג'ית, היא הייתה חשבת השכר של החברה, אני עבדתי תחתיה, ומהיום שראיתי אותה חשתי שהמבטים בינינו משדרים הדדיות של משהו אחר. אלו לא היו סתם מבטים של עובד מעביד, אלא משיכה כלשהי שגורמת לך להרגיש לרצות להכיר אותה עוד ועוד.
כעבור שבועות בודדים הכל היה "סגור" מבחינתנו והפכנו להיות זוג לכל דבר ועניין, התנאי של בר'יג'ית לקיום מערכת היחסים הזו היה חד וברור כאחד – שאף אחד במשרד לא ידע שאנחנו זוג. אני כמובן הסכמתי עם הצעד הזה וחשבתי כמותה שעדיף לשמור על דיסקרטיות מלאה ולהימנע ממבטים ושאלות מיותרות של אנשים.

כמו בכל התחלה של קשר זוגי הכל היה נראה וורוד, תחושה של פריחה וריקנות פנימית שהלכה והתמלאה, אני ממש לא זוכר מתי בפעם האחרונה קמתי בכיף כל בוקר לעבודה.

תחילתה של זוגיות נפלאה

למרות ששמרנו על דיסקרטיות מוחלטת, כנראה שהמבטים של זוג אוהב נראים מיד בעני אנשים שסובבים סביבנו כל היום, בייחוד במשרדי הנהלת חשבונות בהם החדרים צמודים זה לזה וכולם רואים כל צעד קטן שנעשה. כן, זה לא לקח הרבה זמן עד שחדרי המשרד התמלאו בהתלחשויות.

מדוע זה חייב לעניין את כל הסובבים

הרגשה כזו נוראית לא חשתי כבר הרבה זמן – פקידות, פקידים, ולמעשה כל העובדים במשרד הזה שהיה מורכב מ- 24 איש בלבד החלו לנעוץ מבטים ולהעלות חיוכים מתחת לשפמם. התחושה הייתה כאילו עוקבים אחרינו, כאילו שלעובדים כבר אין עבודת ניירת לעשות וכל מה שמעניין אותם זה מה שקורה סביב מערכת היחסים ביני ובין בר'יג'ית.

הפרידה הקצרה

הימים חלפו, ההתלחשויות התגברו, ולה זה נמאס, היא הסבירה שאין דרך אחרת וצריך לסיים את מערכת היחסים הזו מה שיותר מהר. לא נותרה בי ברירה ומכוון שלא רציתי לפגוע בשמה הטוב ובטח שלא במעמדה בחברה החלטתי לעשות צעד חריג ולהגיש את התפטרותי, משרות פנויות בתחום ניהול חשבונות יש המון כך שלמצוא מקום אחר לא תהיה משמיה קשה עבורי.
מה שהפריע לי זה הנתק, גם לאחר שהתפטרתי בר'יג'ית ואני לא דיברנו מספר שבועות, זה פשוט הסתיים מהר בדיוק באותה מהירות שזה התחיל.

שובה של האהבה

הצורך להחזיר אותה אלי היה עז, לא רציתי לוותר, ומשהו דחף אותי שוב ליצור איתה קשר ולנסות להחזיר את האהבה שאבדה רק בגלל קובץ אנשים משועממים שאוהבים לרכל על דברים שאינם קשורים אליהם כלל. אני לא אספר את התהליך כולו על איך שהחזרתי אותה אלי, אבל ברגע שהיא הסכימה להיפגש איתי הכל הסתיים בטוב. סיכמנו שלעולם לא נעבוד שוב באותו מקום ונעשה הפרדה מלאה בין חיי הזוגיות שלנו למקום העבודה.

אני מניח שאת הלקח האישי שלי מכל העניין כבר למדתי, השאלה היא מה לגביכם? והאם הצלחתם אי פעם לקיים חיי זוגיות כשרים בזמן ששני בני הזוג עובדים באותה משרה עם אותם עובדים?

מאת: ליאורה. ח
יצאתי עם המון בחורים עד שמצאתי אותו, אני יודעת שהוא לא מושלם, אבל זה הבחור הכי טוב לב שפגשתי מעודי. יש לו המון יתרונות וחלקם ממש בולטים – הוא מנומס לסביבה שלו, טוב הלב שלו זו תכונה די ברורה, הוא חכם וכריזמטי, ולמרות זאת לעיתים עולות בי מחשבות האם הוא באמת אוהב אותי או שבכלל אני טועה טעות מרה והזוגיות שלנו אינה כזו חזקה כפי שנראה לי.

בזמן האחרון התחילה אצלי הרגשה כאילו משהו לא בסדר, כאילו נראה שחסר משהו בקשר שלנו, לא שאנחנו רבים בצורה קיצונית או שיש בינינו חילוקי דעות שיכולים להרוס, אלא משהו שקט יותר, שלא רואים אם לא מחפשים.
התחלתי להרגיש את זה כשסבתי זיכרה לברכה נפטרה, לא הייתי קשורה אליה אבל בכל זאת היא היתה  חלק מהמשפחה והחוויה לא היתה קלה לכל הקרובים שלי ולי. יומיים אחרי הלוויה, הוא בא אלי וישבנו ביחד אצלי, אחרי שעה בערך הוא הציע שאולי נצא לאיזה פאב חדש שנפתח בעיר ושהוא שמע עליו רק דברים טובים. הייתי בשוק – אני עדין יושבת שבעה ואתה רוצה שנצא לאיזה פאב לפגוש אנשים? נראה לך? הייתי כל כך פגועה שעל המקום ביקשתי ממנו ללכת ושאני רוצה להיות קצת לבד, אני בטוחה שהוא לא רצה לפגוע בי בשום דרך, אבל הוא פשוט לא חשב מה עבר לי בראש באותו הרגע. שבוע אחרי המקרה כבר היינו בסדר והשארנו את המקרה הלא נעים מאחורינו.

זו הייתה רק דוגמא אחת מיני רבות, אבל לצערי היו עוד כמה פחות קיצוניות, אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם העניין, זה כאילו חסר לו משהו שיש לאחרים, סוג של אינטלגנציה ריגשית שגורמת לי לחשוב עד כמה הוא אוהב אותי ואם בכלל הוא יודע מהי אהבה.

לא הייתי מאמינה שמדובר בסוג של אוטיזם

חברה טובה שלי היא פסיכולוגית שמתעסקת עם בעיות הסתגלות של אנשים לסביבה, בלי קשר למקצוע שלה דיברתי איתה על הנושא והיא אמרה לי שזה מאוד מוכר. מסתבר שיש סוג של אוטיזם "חלש" שמתבטא בעובדה שהאנשים הלוקים בו פשוט לא יכולים לתרגם את הרגשות של אחרים לאהבה גלויה לעין. זה לא אומר שהוא כמו זה בסרט עם דאסטין איש הגשם, אבל זה אומר שאני הייתי צריכה לקבל החלטה בקשר להמשך הקשר שלנו הכל היה תלוי בכמה אני מאמינה בביחד שלנו. אנחנו לא ביחד אפילו חצי שנה – זה לא שמדובר בזוג שחי שנים ביחד. בכל אופן החלטתי שלא ייתכן שאני אעזוב אותו בגלל דבר שהוא לא שולט בו ועשיתי מחקר קטן בנושא. מסתבר שעם קצת עבודה, קצת אמונה והרבה רצון, אפשר לעשות כמה שיעורים לאנשים במצבו כדי שיוכלו לתרגם את מה שהם רואים אצל אחרים למעשים. במילים אחרות – שהוא יראה מצב כלשהוא ויפעל לפי מה שהוא למד גם אם הוא לא ממש הבין למה ואז לצופה מהצד זה יראה כאילו הוא הגיב רגשית למצב נתון.

חבל שהבחור לא חשב כמוני

אם הוא היה חושב כמוני הוא לא היה כל כך כועס – מסתבר שלא כל כך מצאה חן בעיניו העובדה שאני מדברת עם אחרים עליו, הוא קרא לזה "מדברת מאחורי הגב" הוא חשב שממש ריכלתי עליו. כל הכוונה שלי היתה טובה ולא פולשנית בשום צורה – אפילו התחלתי את השיחה שלי עם החברה שלי ב"אני מכירה מישהו ש…" ולא אמרתי לה שהוא למעשה החבר שלי. היתה לנו מריבה רצינית על זה והוא יצא מהבית והלך לישון אצל ההורים שלו, אמר שהוא צריך לחשוב קצת על דברים. לא הצלחתי אפילו לומר לו מה שאמרה חברה שלי, אפילו לזה לא הצלחתי להגיע. חבל שהשיחה הגיעה מהר מאוד למצב של מריבה ואז התחילו הטחות של האשמות ביניינו ולדעתי גם אני וגם הוא אמרנו דברים שאולי היה מוטב אם לא היינו אומרים.

מה שלמדתי מהטעות העצובה שלי

למחרת הוא חזר הביתה והיה אדם אחר לגמרי, הוא לא כעס ולא רב איתי, הוא פשוט אמר שמה שעשיתי העציב אותו ושהוא לא יכול להיות עם אחת כמוני. הוא לא טרח אפילו לבדוק אם בכלל הזכרתי את השם שלו, אולי כל המריבה האיומה הזאת היתה בכלל טעות? גם אני עשיתי קצת חושבים בזמן הזה שהיינו בנפרד, מה שלמדתי היה שאחרי כל מה שהוא אמר, יותר חשוב "איך" שהוא אמר את הדברים, אני לא יכולה להמשיך להיות איתו. ללא כל צל של ספק טעיתי כשהלכתי לדבר על חיי האהבה  שלנו בלי לדבר איתו לפני, אבל מה שהפריע לי במיוחד לה היה ה"מה" אלא ה"איך". כבכל דבר בחיים זה לא מה שאומרים אלא איך שאומרים את זה, תוסיפו לזה את העובדה שהוא לא טרח בכלל להקשיב ומייד נכנס למצב התקפי ותוכלו להבין מה הביא אותי לסיים את הקשר שלנו. יכול להיות שמערכת היחסים הזאת לא נועדה להתקיים – אבל אם יש דבר אחד בטוח, זה שלמדתי המון על זוגיות ועל עצמי מהמצב.

מאת: גילה (מערכת נקסט דייט)
הכרויות חינם בימינו הפכו לביטוי נפוץ הרבה יותר משהיה בעבר. פעם היה זה בלתי אפשרי להכיר בחורה ולא לשלם עבור זה, כל אתר היה גובה תעריפים גבוהים ולא ממש הגיוניים עבוד השירותים שהייתי מקבלים. לא מספיק שהייתי מחוייבים לשלם עבור הזכות לשלוח הודעות ומיסרונים, היתה חלה עליכם חובת התשלום גם אם רק רציתם לדפדף בין הכרטיסים כדי לראות כמה איכותית הכתיבה ומה המבחר שלפניכם.

למשל, אם לדעתכם הגיע הזמן למצוא בת זוג, וכבר כיליתם את כל מלאי הפאבים והברים שבהם אפשר להתחיל עם בחורות, לא יהיו לכם הרבה אפשרויות למצוא אהבה תוך זמן סביר. אפשר לקוות שחברים יעזרו לכם עם שידוך או שניים, אבל דברים אלו לרוב לא ממש מצליחים כי כל צד בדייט מגיע עם ציפיות מכאן ועד לירח – ולרוב במקרים כאלו, התוצאה של הפגישה ידועה מראש. ככל שהציפיות גבוהות יותר,  כך גודל האכזבה גדל בהתאמה. לכן, מומלץ להגיע בראש צלול בלי תקוות או מחשבות גדולות מדי כשמנסים להכיר בחורה חדשה, אם יהיה חיבור, מה טוב.

זיהוי אתרי הכרויות חינמיים איכותיים

הכרויות ללא תשלום / הכרויות חינם אתרים אלו קלים לזיהוי אם לוקחים בחשבון כמה דברים בסיסיים.

הכרויות חינם ברשת
לא חסרים ארגונים המצהירים על עצמם כאל נותני שירותי הכרויות בחינם ללא תשלום, וככל שהאינטרנט מתפתח, כך יימצאו יותר כאלו. הדרך הטובה ביותר לזהות אותם מאוד פשוטה: נסו לראות את התוכן של כמה כרטיסים. לא ממש משנה התמונה, רק בידקו את הרמה האנושית של החברים באתר. אתר המציע את שירותיו ללא תשלום בין השאר ייתן לכם להתרשם מהכתוב בפרופילים גם בלי לשלוף את כרטיס האשראי שלכם.

חינם עד גבול מסויים
אין זה מפתיע להיתקל באתרים הפותחים את שירותיהם לחלוטין בפני הגולשים ומציעים שירותי הכרויות בחינם ודיפדוף חופשי בתוכנם. כל אתר המכבד את עצמו יאפשר זאת למשך כמה ימים ואז יגבה סכום סימלי עבור שירותיו. ניתן למצוא אתרים שמחייבים לשלם עוד לפני שראיתם כי טוב, דעו לכם, רק אתר רציני יחשוף את תוכנו ללא תשלום לתקופה קצרה – במקומות אחרים פשוט יחייבו אתכם לשלם עבור הבדיקה במחשבה שבמקרה הגרוע נעשתה עסקה חד פעמית.

הכרויות מדומות ומזוייפות
אנו רואים את זה שוב ושוב בחדשות ובתקשורות, אתרים פותחים כרטיסים פיקטיביים של בנות במטרה ליצור פרופילים מזויפים ולגרום לגברים הרשומים לשלם תמורת דמי חבר. לאחר גילוי המקרה המביש קמה צעקה גדולה בציבור ולא בכדי, כשאדם נרשם לאתר חינמי, הוא מצפה לפחות שינהגו בו בהגינות ולא ידרבנו אותו לבצע רכישות באמצעות פרופילים פיקטביים. יש לבדוק את הפניות ועל פיהן לדעת אם יש בהן ממש או שמדובר במקום נוסף של רמאים. ואם הגעתם למקום בו יש לכם חשד שמנסים לעבוד עליכם ולדחוף אתכם להוציא כסף, דווחו לנציג פניות ציבור – משם יטפלו בנושא כראוי.

מאת: הילה.נ
לפני שאתחיל, בדקי עם עצמך אם משהו מהדברים הרשומים פה אפשרי בעולם שלנו: את ובן זוגך יכולים לקרוא איש את מחשבות רעהו, אתם לעולם לא צריכים לומר שאתם מצטערים כי אין לכם על מה, אתם לא עושים טעויות שיוצרות מכשולים במערכת יחסים ותיקה בגלל שאתם יודעים בדיוק מה רוצה הצד השני. אם גם את, כמוני מבינה שאין דבר כזה במערכות יחסים, המשיכי לקרוא ובסוף הרגישי חופשי להגיב.
לפני שנתיים בערך החלטתי שהחיים שלי לא כל כך קלים לי ואפילו אפשר לומר די קשים, היתה לי תקופה איומה בעבודה, בלימודים לא הלך לי והייתי מחוץ למערכת יחסים כבר יותר משנה.

הבנתי שאני צריכה להנהיג שינוי בחיי ועשיתי כמה דברים כדי לשנות אותם, בין המעשים הללו היתה הרשמה לאתרי הכרויות מכל מיני סוגים. מהר מאוד ניפיתי כמה מהם בגלל שכנראה הם היו אתרי סטוצים למיניהם ולא חשבתי שאמצא שם מערכת יחסים בריאה, בסוף הסינון נשארתי עם שני אתרים ואחרי שעשיתי קצת חושבים, ננעלתי על האתר הזה מכל מני סיבות אישיות. המוני בחורים איתם התכתבתי בצ'אט נראו איכותיים והתחילו לשלוח לי הודעות בשביל שנוכל להכיר און ליין ומשם נעבור ישירות להכרות טלפונית. אין לי ספק שזוהי אחת הדרכים שיש לה המון יתרונות, וזו ההכרות הכי מהירה שיש – מתכתבים, מדברים און ליין ועוברים לשיחה בטלפון. די הופתעתי לגלות שהשיחות עם אותם גברים לא העלו סימנים של כאלו שיש להם בעיות תקשורת איומיות כמו שהיו לבחורים בקשרים קודמים שלי.

אחרי שבוע של התכתבויות עם מספר גברים בצ'אט של האתר, קבעתי דייט עם בחור חמוד למראה בבית קפה קטן שכונתי, לא איזה ארקפה מפוצץ, אלא מקום חביב עם מלצרית אחת ועוד בחורה על הבר. כדי לקצר אני אגיד שאחרי חודשיים היינו בתוך מערכת יחסים די סבוכה כשהמקור לכל הצרות שלנו לדעתי הוא תקלות תקשורת רציניות שנבעו מקצרים בלתי פוסקים בהעברת רצונות אחד לשנייה.

הוא רוצה ככה, אני רוצה אחרת, הוא חושב על מסעדה, ואילו לי יש בראש טיול ליד הכינרת. בקיצור, נראה לי שהוא פשוט לא ממש מבין אותי, ולא הייתי בטוחה שאני רוצה שאביהם של ילדי לא יבין אותם.
אחרי עבודת שיכנוע חזקה מהצד שלי, קבענו ללכת לייעוץ זוגי, ברור לי שאם אחרי זמן כל כך קצר כבר הולכים לייעוץ משהוא לא בסדר, אבל רציתי לתת צ'אנס לזוגיות הזאת.
מפה לשם, היינו בשלוש פגישות ולמתבונן מהצד בטח היה נראה שבאנו לשם כדי לריב וכדי להסביר לאישה שהנחתה אותנו למה השני אשם ולמה אני בסדר גמור.

נראה היה שאחרי הייעוץ הזה מערכת היחסים שלנו התדרדרה אפילו עוד יותר ואחרי חודש בערך היא דעכה לה. הגענו להסכמה הדדית שזה לא ממש ילך אבל ניפרדנו בטוב שזה מאוד חשוב לי. סך הכל הוא באמת בחור טוב לב וחכם, אבל עם כל הקצרים האלו שהיו ביניינו… לפעמים צריך לדעת להרפות ולשחרר.

בעבודה הסתדרו העיניינים באופן מפתיע, ומצאתי עם בחורה בקורס שלי למיקרו כלכלה שגם הסתבכה עם השיעור, אז אנחנו עכשיו עושות את העבודות יחד ונראה לי שאפילו נהיינו קצת חברות.
עם כל זה, הדבר החשוב בחיים שהוא מערכת יחסים עדין לא קיים אצלי אבל בהחלט בהישג ידי. אז חידשתי את המנוי לאתר ההכרויות הזה ואני מתחילה שוב מהתחלה, הפעם אני יותר מודעת ליכולות התקשורת שאני מחפשת בפרטנר שאולי יקים איתי משפחה יום אחד.

הפעם אני מתכוונת לצאת עם יותר גברים לפני שאכנס לקשר רציני עם אחד מהם, אחרי הכל… יש כל כך הרבה דגים בים, למה לבחור את הראשון שמוצאים?

כל סוגי האתרים הקיימים ברשת יכולים ממש להגעיל אותי לפעמים

באמת סליחה שאני שופכת כאן את הלב, אבל לדעתי זה די מגעיל שכל האינטרנט מוצף באתרים שנראה שמטרתם אחת היא – למצוא מין מזדמן לגולשיהם. לשמחתי אפשר מהר מאוד לגלות איפה את נמצאת, רק חפשי את המילים סטוץ או סקס. אם הן קיימות בעמוד הבית של האתר, את יכולה להבין מהר מאוד שהמקום הזה הוא עוד אתר מטונף שנקלעת אליו בחיפוישים ברשת אחת משהו רציני יותר.
מה שאת יכולה לעשות כדי להימנע מנפילות כאלו הוא אפילו לקרוא קצת בשתי השורות שמופיעות בתוצאות של מנוע החיפוש, לפעמים כבר שם תגלי לאן תגיעי אחרי שתלחצי על הקישור.

בדרך כלל אין לחץ אז עדיף לבחור בנחת

למרות שאני בהחלט מודעת לצורך בבן זוג ובידיעה שנגמרו החיפושים המתישים, לא צריך לקפוץ לזרועותיו של כל בחור סביר שאת רואה רק כי את קצת לחוצה לא להישאר לבד. אפשר לצאת לכמה פגישות, להכיר כמה אנשים, אפילו עד רמה של דייט בשבוע, העיקר שלא תמהרי לשום מקום. בחירה רגועה היא בדרך כלל יותר שקולה ונכונה בשבילך. אם תפעלי מתוך נחת ושלווה ולא מתוך לחץ וצורך, ההחלטות שלך תהיינה יותר נעימות.

לא לתת ללחץ חברתי להשפיע על ההחלטות שלך

גם אם כל העולם סביבך מתחתן או מצוי במערכות יחסים וותיקות, אסור להניח ללחץ חברתי מתון או ממוקד להשפיע על דפוסי ההתנהגות שלך. קחי לך את הזמן, בחרי מתוך מגוון ולא רק מתוך שתי אפשרויות והגיעי להחלטה הנכונה עבורך. אף אחד לא אומר שאת חייבת להצליח בהימור שלך אם הבחור מוצלח או לא, אבל לפחות תגיעי לצומת ההחלטות בנקודת יתרון על פני אחת שקופצת על כל בחור.

תקשורת טובה היא בבסיס כל קשר או סיום מערכת יחסים

מכל התכונות שאפשר לקוות שיהיו לבן הזוג שלך, לדעתי תקשורת היא התכונה החשובה מכולן מהסיבה הפשוטה ביותר – הכל מתחיל ונגמר בהבנה הדדית בין בני הזוג. לא משנה כמה מתחשב הפרטנר שלך, מערכת היחסים שלכם לא תגיע לשום מקום טוב אם לא תבינו אחד את השנייה.

מאת: מבקרת כתבות
היי… אני כותבת את הדברים האלו כתגובה להרבה דברים ביניהם פוסט שאיזו בחורה כתבה פה באתר, אחת שקוראת לעצמה טלי הזועמת. אני מאוד מקווה שמערכת האתר תעלה את הפוסט הזה והוא לא יתקע בצנזורה כי כמו מה שהיא כתבה, גם מה שאני יוצרת פה היא פרי מחשבותי ולא עובדות מוכחות.
למען הנוחות, אני משתמשת בלשון נקבה, הכוונה גם לגברים כמובן!

אני אתחיל בתופעה באופן כללי ואז אעבור למקרה ברשותכם: אני לא חושבת שיש מישהו כאן שלא נמצא פה למטרת הכרויות ולמציאת קשר רציני, כולנו באתר הזה באופן זמני, אני מקווה ובאמת מאחלת לכולם למצוא אהבה בסופו של יום. עם זאת, אין צורך לעשות שימוש ציני בפוסטים שאמינותם לא מבוססת כלל ולהעלות אותם בלי חשיבה על רגשותיהם של אחרים.
היום כל אחת עם קצת כישרון כתיבה, ולצערי גם כמה כאלו שחסרות את אותו הכישרון, חושבת שהיא יכולה להעלות פוסטים כמה שהיא רוצה ומתי שמתחשק לה.

קחו למשל מקרה שהיה בחדשות, הסיפור המצמרר על ההתעללות בשני התאומים הקטנים והבן שנפטר לכאורה מההתעללות. סיפור מזעזע לכל הדעות, אני בטוחה שרוב הציבור כבר שפט את המקרה ברוחו ואפילו חרץ את דינם של הורי התאומים. אני לא אומרת שהם חפים מפשע, עם זאת, אני גם לא אומרת שהם אשמים אבל משום מה האינטרנט מפוצץ בכתבות על הנושא. כל מי שיש לו וגם אלו שאין להם מה להגיב עושה את זה בלי הכרה. זה ממש מטריף איך אנשים כותבים מה שבא להם בלי לטרוח לבדוק  את העובדות המדוייקות. קראתי באיזה מקום שלפני שלושים שנה, עיתונאים לא העזו להעלות על הכתב מילה לא בדוקה, אז כמובן לא היה אינטרנט והם כתבו בעיקר לעיתונים, אבל אז גם העיתונים היו מאוד חזקים. עורכים לא אישרו כתבות לא מבוססות כדי לא לפגוע באמינות העיתון.

היום, ותיסלחו לי על הביטוי, כל כותב קיקיוני שמחליך לכתוב על משהו יכול לעשות את זה מבלי שאף אחד יעביר עליו ביקורת, להעלות לאינטרנט לא משנה באיזה אתר והופס!!! חוות הדעת הציבורית כבר משתנה על סמך שום דבר אמיתי!

ולנושא שלנו, טיל הזועמת היקרה, זה באמת נחמד שאת טורחת וכותבת לנו את הדברים על גלעד פרידלנסקי שהתאבד, מעניין אותי אם גם העברת את החומר לאתרים אחרים. כנראה שכן, כנראה שאת ממש נהנית מהטוקבקים שאת מקבלת כתגובה – גם השליליים כמובן. אני לא אומרת שאסור להתבטא, כל מה שאני מבקשת הוא קצת צנזורה עצמית, ברור לי שעצם הביטוי הוא פרדוקסאלי ולא באמת אפשרי, אבל בטח הבנת את הרעיון.
אני לא מבינה מה יכול להיות הרווח שלך מכתיבה לא מבוססת שכזאת, הרי זה לא שריאיינת קרובי משפחה של גלעד או שכנים מקורבים לו, לא שאלת מישהו בהפקה של הסידרה מה קרה לזוג במהלך ההכרות שלהם. ואל לנו לשכוח את המטרה לשמה התכנסנו באתר מושקע זה והיא הכרויות באמצעות התכתבויות ופנייה בצ'אט, אז מה דעתך להתמקד בזה ולא לשהחית את זמנך על רכילות? פעם לסוג כזה של כתיבה קראו כתיבה צהובה… היום זה הפך למשהו נורמטיבי.
רוב הסיכויים שאת כל הידע שלך שאבת מהאינטרנט, וכבר הסכמנו ששם לא תמצאי הרבה דברים מדוייקים…

מי שרוצה לכתוב שלפחות תעשה בדק מסויים על הנושא

אני באמת חושבת שאת עבודת העיתונות יש להשאיר לעיתונאים שממש למדו את התחום. עדיף כאלו שנאמנים למקור ולא נאמנים לכתבות מנופחות לא בדוקות בעליל שכל מטרתן היא לפרסם את הכתיבה של אותם עיתונאים צהובים.
תארו לעצמכם מה נפלא היה האינטרנט אם רק אנשים לפני שהיו כותבים, היו לפחות עוברים על הנושא וחוקרים אותו קצת.
רמת הגינות מסויימת מצד העיתונאי תהיה מאוד רצוייה, כך גם הציבור עשוי להיות פחות שיפוטי ואולי אף הוגן יותר.

על הקשר בין מציאת אהבה ובין כתיבה משוללת רסן

כולנו מקווים למצוא את אהבת חיינו, כאן או בכל אתר הכרויות אחר, וזה לא רע, אבל לצערי יש כאלו שחושבים שצורת כתיבה מסויימת יכולה להעיד דברים חיוביים על האופי שלהם. לדעתי, התבטאויות משוללות רסן רק פוגעות באופן בו את נתפסת על ידי גברים, ואם נודה על האמת, אני לא כל כך בטוחה שאת מעוניית בבחורים שיחשיבו את התכונה הזאת כדבר חיובי.

לפעמים אנשים ביישנים מוצאים יכולים לתת דרור לעצמם על ידי כתיבה אנונימית

לא אני המצאתי את זה אבל לפעמים אנשים ביישנים מצליחים להגיע לשיאים אישיים גבוהים מאוד כשהם מסתתרים מאחורי מעטה האנונימיות. תחשבו על זה רגע, גם אם תהייה ביקורת אותם כותבים לא יאלצו להתמודד עימה פנים אל פנים ולפעמים יכול לצאת דבר חיובי מהסיפור.
את הדוגמא הכי בוערת שיש לי בראש כרגע שמעתי ברדיו ללא הפסקה והיא על סופרת חרדית גרושה שמצאה עוז והחליטה לכתוב בעילום שם ספר בשם סולו שמדבר על הקשיים שיש לאם גרושה בעדה החרדית בתוך קהילה מאוד שמרנית וקצת חשוכה. אני מתארת לעצמי שאם השם שלה יתפרסם ברבים,  משמרות הצניעות עלולים ממה להרוג אותה…
אז כל הכבוד לה ואני מאחלת לכולנו ספיגת תכנים אמינים ומדוייקים מהרשת.

מאת: אלה. ח
בחודשים האחרונים אני חווה יותר מדי תסכול ממצבי החברתי, אני מרגישה את זה פחות כשאני בעבודה כי שם אני עסוקה עד מעל לראש, אבל כשאני מגיעה הביתה בערבים מאוד קשה לי. ניסיתי כל דרך שחשבתי עליה בכדי להכיר גברים איכותיים, אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אני כבר בת 33, ועדין כל מה שאני חושבת עליו זה הכרויות ואיך להגיע למצב שאני בקשר זוגי, ולא לסיים מידי יום את ערבי הרווקות שלי ללא פרטנר שנמצא לצידי.

לפני כמה שנים אמרתי לעצמי שיש לי את כל הזמן שבעולם בכדי למצוא זוגיות ושאני יכולה להתרכז בעבודה ובקידום הקריירה שלי. היום במבט לאחור אני מבינה כמה טעיתי וכמה לא חשבתי על עצמי כשהתנהגתי כך כל השנים. אני עובדת באיזה משרד יהלומנים בבורסה ברמת גן שמטעמים מובנים לא אנקוב בשמו. זו חברה בינונית בגודלה שעובדים בה בערך שלושים עובדים בכל מני תפקידים. התחלתי בתור סתם מזכירה עם תואר ראשון בכלכלה והיום אני הכלכלנית של הפירמה. נכון שזו לא עבודה בבנק שם אפשרויות הקידום יכולות להיות מאוד מגוונות, אבל במקום שאני נמצאת בו עכשיו יש לי תנאים מעולים וכנראה שזה מה שאני אעשה בשנים הקרובות.

לאט ובלי ששמתי לב לעיניין, מצאתי את עצמי רוקדת בכל החתונות של החברות שלי ולא הזזתי קדימה את הנושא החשוב מכל – הזוגיות שלי שלא קיימת עדין בכלל. אז זהו המצב, והרצון שלי לשנות אותו היה מאוד הגיוני אבל לא כל כך קל לביצוע.

ניסיתי לצאת לפגישות עם גברים שכל מני חברות שלי שידכו לי, תמיד יש מין הרגשה כזאת שאת חייבת משהו לחברה הזאת ושבטוח שצריך לצאת משהו מהמפגש המוזר הזה. אני חייבת להודות שעדין לא הייתי בפגישה עיוורת מוצלחת שהתחילה בשידוך. לא יודעת מה הקטע, אבל תמיד יש לי מזל נאחס עם כל הניסיונות האלו. אני נופלת על כל הגברים הכי משונים בעולם, כאילו שמה שהם החליטו בבוקר היה להכניס למשבר עוד בחורה שהם יפגשו היום.

אז החלטתי שדרושה פה פעולה קיצונית כדי שהמעשה שאני מתכננת יניב פירות, ועדיף שיהיו טעימים!
נכנסתי לאינטרנט, ואחרי כמה התברברויות נרשמתי לאתר הזה. ואני חייבת לומר שמבחר הגברים שיש פה בעמוד אחד מרשים יותר מכל השידוכים ההזויים שסידרו לי בשנתיים האחרונות. אפשר לומר שאני עכשיו חזק בקטע של ההכרויות ואני מתכוונת למצות את הנושא עד תום. אפילו לקחתי חופש של שבוע מהעבודה כדי לשבת, לשלוח הודעות ופשוט לשחק את המשחק.

אסור לחכות יותר מדי לזוגיות

המממ… זו נשמעת באמת עצה טובה, חבל רק שהבנתי את זה אחרי כמה שנים מבוזבזות. אין מה לעשות, גברים לא נופלים מהשמים וכשזה קורה, הם יכולים לשבור רגל או משהו כזה. יותר מדי זמן התכלה לי כשחיכיתי שיקרה דבר כזה. צריך להכות על הברזל בעודו חם ולא לחכות יותר מדי. אני חושבת שהדבר החשוב ביותר הוא שאסור להיכנס לשאננות, זהו חוק הטבע שאישה יכולה ללדת עד גיל מסויים ובאמת שכדאי שתמצא לעצמה זיווג טוב לפני שהבאסטה שלה תיסגר…

לא להשקיע את כל מרצך בעבודה

אני יודעת שהרבה קוראים יגידו לעצמם שאני מדברת שטויות ושהזמן להשקיע בעבודה הוא כשאנחנו צעירים, וכשנרצה למצוא זוגיות אז הכרויות באינטרנט תמיד יהיו זמינות שם בפנינו. אולי זה נכון, אבל אל תשכחו שאני בעצמי נפלתי במקום הזה, וגם לבחורה בת 33 שנראית טוב מאוד לא תמיד קל למצוא זוגיות ואהבה. אתם חייבים ללמוד איך לשלב בניית קריירה בעבודה מצד אחד וטיפוח החיים האישיים שלכם מצד שני. לא כולם מועסקים בחברות היי טק עם עשרות גברים ונשים סביבם כל היום –  חלקנו, ואני בתוכם, לא יכולים למצוא בן-זוג בעבודה. כל מה שאני אומרת הוא שחשוב מאוד להפנות חלק מהמרץ שיש לכם כלפי עצמכם, עשו לעצמכם טוב וחייכם ישתנו ללא הכר.

אין צורך באמצעים קיצוניים כדי למצוא אהבה

לא צריך לקחת חופש של כמה ימים כדי לקדם את החיים הפרטיים שלכם, ביזבוז של ימי החופש המועטים שלכם רק למטרה זו יכול להיות אמצעי קצת קיצוני לפעמים. מציאת אהבה יכולה להיות דרך נעימה ומעשירה בפני עצמה ולא חייבת להיות מטלה שצריך לעשות וזהו. באמת שאין צורך בכל הדרכים המוזרות כדי להגיע לשם, כל מה שצריך לעשות הוא לשחק את המשחק כמו כולם ואם אין לכם פגם היסטרי באופי שלכם, כנראה שתגיעו לשם די מהר

לחשוב טוב לפני שמתחילים לעבוד בחברה קטנה

אם אתם רווקים בתחילת דרככם, ויש לפניכם כמה אפשרויות בבחירת מקום העבודה, אולי כדי לתת על זה את הדעת – כמה שהחברה קטנה יותר, כך יהיו בה פחות אנשים שתוכלו להכיר. קצת חשיבה על הנושא תעשה לכם רק טוב. כל ההתחלות קשות, אבל אין שום סיבה בעולם לא להקל על עצמכם היכן שמתאפשר. אם קיימת בפניכם אפשרות לעבוד בחברה גדולה יותר, מבחינת מציאת בן-זוג זו ללא ספק הבחירה הטובה יותר עבורכם.

מאת: טלי הזועמת
גלעד ומאיה בהחלט לא הכירו באתרי הכרויות אלה בתוכנית ה"ריאליטי" שלוש ששודרה בערוץ 2, ממש אתמול בבוקר (29/1/11) שם גלעד קיץ לחייו עקב הפרידה מחברתו מאיה, כנראה שדבר הוביל לדבר והתוצאה – שברון לב וירידה תלולה אל תוך דיכאון עמוק.

שלא תבינו אותי לא נכון, כל מה שאני אומרת בפוסט הזה בבלוג נכתב כדעה אישית שלי בלבד!

למרות שאין עדיין אלו שהם ממצאים חותכים שמעידים על סיבת ההתאבדות, דעתי אומרת שהרוח נושבת לכיוון התאבדות בשל אהבה נכזבת. אינני מוצאת שום סיבה אחרת, ולמרות שיש שמועות על כך שהמצב הכלכלי בענף היה קשה תוכנית הריאליטי (עלק ריאלטי) מציגה את הדברים אחרת לגמרי כאשר גלעד עצמו אומר כמה וכמה פעמים במהלך התוכנית שלא חסר לו דבר מלבד אישה/רעיה טובה לחיים.

מעבר לכך, אחיו של גלעד – יפתח  פרידלנסקי אמר בחדשות ערוץ 2 שהמצב לא היה קשה עד כדי כך שאמור היה להביא לטרגדיית התאבדות כל כך נוראית של גבר צעיר בשנות ה 30 לחייו.

אז מתוך אבחנה אישית שלי מה בעצם היה לנו כאן?

1. יזמות צעירה - בחורה אחת העונה לשם מאיה רובין שאם זכרוני אינו מטעה אותי היא לא אחרת מאשר הוגת רעיון הסדרה שלוש שהחליטה לחפש אהבה באמצעות סדרת "ריאליטי" מצוצה מין האצבע ושקופה מראש.
2. סלקציה קפדנית – זוג נשים נוספות שנבחרו "בקפידה" כנראה על ידי מאיה ונמצאו כרווקות אטרקטיביות שמתאימות לסדרה שנחשבה כריאליטי למרות שהוקלטה מראש.
3. גברים שמתים להיות סלבס – קבוצת גברים שנלחמים על מקומם להיכנס לסדרה רק בשביל להיות סלבס, הרי אתם הגברים תודו בזה, אם זה לא היה בשביל שיראו אתכם בטלוויזיה כנראה שלא הייתם מפרפרים כך אחרי 3 בנות שאתם כלל לא מכירים בעיקר כאשר מלבד הכוכבת בריבוע שלנו שתי הכוכבות הנוספות הן לא בדיוק שיא היופי בהתגלמות.
4. זוגיות מוצלחת - סדרה שניסו לסיים אותה בנימה אופטימית כאשר בסופו של דבר שלישיית שלוש עדיין רווקה וכבר בפרקים אחרונים ראו שלא באמת יש שם משהו אבל כנראה שהיו חייבים להשאיר טעם טוב לצופי הסדרה ההזויה הזו.
5. בעזרת השם הכל כתוב למעלה – לא יודעת לומר בוודאות אבל אולי תבחנו לרגע את השתלשלות האירועים ותשאלו את עצמכם האם באמת הכל כתוב למעלה? האם כך הייתה אמורה להסתיים תוכנית אהבה למציאת זוגיות ובניית בית חם מלכתחילה? איש באמונתו יחיה ועל זה כל אחד יכול להשיב רק לעצמו.

די לתוכניות אהבה ריאליסטיות מאוסות

נמאס לי כבר לראות ניסיונות הצלחה כושלות לתוכניות ריאליטי מוקלטות סוג "ז", מאז שהוכתר האח הגדול כתוכנית ריאליטי מצליחה לא מפסיקים למכור לנו מדיה מפוקפקת, והגרוע מכל הוא שאנשים שוב ושוב נופלים בפח ומתמכרים לביזיון העלוב הזה. מצד שני אין מה לעשות, אנחנו מזפזפים בין ערוצי הכבלים, רואים שנפלנו על עוד סרט ששודר כבר 20 פעם, ובלית ברירה חוזרים שוב לערוץ 2 כי בערוץ 10 משדרים לנו את מצב האומה שרק הסבתא החירשת שלי רואה ולא מפסיקה לצחוק כי היא בטוחה  שלליאור שלין יש עציץ על הראש. ניסיתי להסביר לה שזו התסרוקת שלו אבל היא מתעקשת ששמו לו עציץ, אבל מה זה בכלל משנה העיקר שיש קשישה אחת בת 90 וערוץ 10 בן 20 שנמצאים באותו קו הומוריסטי משובח להפליא.

ריאליטי ואהבה לא הולכים יחד

אנשים תתעוררו, כמה כבר אפשר להאכיל אותנו במדיה טלוויזיונית שסובבת סביב אהבה? נראה לי שאם היו עושים תוכנית "ריאליטי" מוקלטת שבה מסברים לאנשים איך להשתמש באתרי הכרויות אז מציאת זוגיות הייתה קלה הרבה יותר, ואני לא מדברת על השימוש הטכני אלה לקלות הדעת שבגללה אנשים כושלים בחיפוש זוגיות ונמצאים באתרים הללו שנים. אם יש פה מישהו שזוכר תוכנית אהבה אחת ב 10 שנים האחרונות שבה זוג באמת מצאו אהבה מוזמן להצביע, כי אני ממש לא זוכרת.

הריאליטי האמיתי זה אנחנו

אנחנו צופים באח הגדול ובו זמנית מעדכנים סטטוסים בפייבוק על המתרחש כאילו שהחברים שלנו לא נמצאים גם הם מול הטלוויזיה, נוסעים כל בוקר לעבודה באוטו ולמי שאין לו יכול להוסיף "בוס" (אוטובוס) מסמסים, ושוב מעדכנים סטטוסים על האח כאילו שאנחנו לא הולכים לפגוש את החברים בעוד 15 דקות.
בדרך הביתה מהעבודה אנחנו מתדלקים את האוטו ואפילו לא שמים לב שהעלו לנו את מחיר הדלק בעוד 23 אגורות, כן השבוע מחיר לליטר יעמוד על 7.46 ₪ אבל אותנו מעניין יותר הריאליטי, לרוץ הביתה ולעדכן סטטוסים כי הפגנות תמיד אפשר לעשות וגם ככה הממשל שלנו שללא ספק נחשב ריאליטי במיטבו שם עלינו קצוץ לאחר שבקלות רבה הצליח לנפנף מכתפיו הרחבות את מחאת הסטודנטים בהשתתפותה של חצי מדינה. עכשיו כשאנשי הממשל הצליחו לקפל לנו את הזנב בין הרגליים הם יודעים טוב מאד שמחאות כבר לא יעזרו לנו, ולמען האמת גם אנחנו יודעים זאת לא פחות טוב מהם.
אז ככה זה ימשיך, אנחנו נמשיך להיות שפוטים של תוכניות ריאליטי "משובחות", ונשתוק כשמעלים לנו מחירים, כי במלחמה הזו כבר הפסדנו בגדול, וכמו שאומרים "השמים הם הגבול", ולמדינה שלנו אין שום גבול!

אל תשאלו אותי איך הגעתי ממקרה אהבה והתאבדות לנושאים אחרים, כנראה שאם זה בא לי על הכתוב אז דבר מוביל לדבר והכל לבסוף מתחבר ביחד כמקשה אחת שממנה לבסוף כולנו "נהנים", אולי זה כי אנחנו מכורי ריאליטי שנהנים לקבל סטירות, ומה שבאמת חשוב לנו זה רק אנחנו והאייפון 4 שלנו.

ולסיום,
ברצוני להביע את תנחומי העמוקים למשפחת פרידלנסקי על אובדן הבן גלעד.
שלא תדעו עוד צער.

מאת: מיכאלה.ב
לפני יומיים הלכתי לבקר את חברה שלי בגן סאקר בירושלים, היא אחת מהאנשים המסכנים שנאלצים לגור שם באוהל בגלל בעיות כלכליות. האמת כשהלכתי לבקר אותה, המחשבות שלי לא היו בכיוון של הכרויות או אפילו של סתם לפלרטט עם מישהו. הבאתי להם שמיכות וגם ג'ריקאן למטרות  תידלוק, היא אירגנה מסבתא שלה תנור חימום עתיק שעובד על נפט, ברור לי שזה לא הפיתרון המושלם לחימום אבל כשהוא עובד האוהל יותר נסבל מבחינת קור.

היה קר בטירוף, ישבנו בחוץ כי בעלה אירגן את הקטנה שלהם לשינה ואנחנו תפסנו לנו פינה שקטה לפטפט בה קצת. הייתי בטוחה שעוד שניה נושרות לי האוזניים, את האף כבר מזמן לא הרגשתי. למרות שדיברנו והיא נראיתה קלילה יחסית למצבה, לא הבנתי איך היא יכולה לחיות בחוץ בקור הירושלמי שאינו מרפה. השכנה שגרה שני אוהלים לידה – שני הילדים שלה חולים והקטן בטח עם דלקת ריאות לפי איך שהשיעולים שלו נשמעו.

עשינו השלמות רכילות כי באמת מלא זמן לא נפגשנו סתם לדבר כשפתאום עבר לידינו בחור צעיר שהחזיק תמונה ענקית שחסמה את כל שדה הראייה שלו ושאל איפה האוהל של משפחת אופק. לי כמובן לא היה מושג אבל חברה שלי כיוונה אותו, מסתבר שזה האוהל שבו יש את שני הילדים הקטנטנים שחולים. כשהוא הלך אמרתי לה שהוא כזה חתיך וחמוד ואולי היא מכירה אותו מהסביבה. היא אמרה לי שהוא מסתובב במאהל כבר כמה ימים ותמיד הוא סוחב איתו דברים הזויים, פעם שעברה שהיא ראתה אותו הוא סחב ארגז של קישוטים לסוכה.

לא יכולתי להתאפק ובדרך חזרה הייתי חייבת לשאול אותו למה הוא מביא תמונה לאוהל, ועוד כזאת ענקית. הוא צחק ואמר לי שלפני שבועיים בערך הוא החליט שבכל יום כשהוא יסיים לעבוד הוא יביא משהו לא שימושי אך נעים לדיירי המאהל בגן סאקר. היום היה התור של יצירה שאיכותה מוטלת בספק –  אחת שהוא קנה לפני כמה שנים וסתם שוכבת אצלו מתחת למיטה. מפה לשם התחלנו לדבר ולא יכולתי שלא לשים לב שממש מעניין אותו מה שאני אומרת, שזה באמת רחוק מלהיות מובן מאילו. מי היה מאמין שבאמצע הקור הירושלמי במרכזו של איזור המשלב מחאה חברתית ומצוקה אישית, אני אמצא אהבה או לפחות אתחיל להתקדם בכיוון הכללי של אחת כזאת.

אחרי שיחה של כמה דקות החלפנו טלפונים והבטחנו זה לזו לדבר מחר ושנלך ביחד לחלק מתנות נעימות לדיירים שגרים ברחוב. אני חייבת לציין שזה היה הדייט הכי הזוי אך עם זאת מהנה שאי פעם הייתי בו. אני פירקתי אהיל ישן שהיה לי בסלון שכבר מזמן נמאס עלי והבאתי אותו איתי, והוא הביא כמה ציורים שאחיין שלו בן הארבע צייר. חלק מהאנשים לא קיבלו אותנו בברכה כי הם היו מרוכזים יותר מדי במצוקה האישית שלהם – אבל חלקם הגדול פשוט שמחו והזמינו אותנו פנימה. השיחות הקטנות האלו ממש ריגשו אותי וגרמו לי לחשוב שאפילו שלא הייתי בקטע של הכרויות כשבאתי לפה ולמרות שהגעתי לכאן מסיבות אחרות לגמרי, מה שאני חושבת שמצאתי יכול להיות חזק במיוחד. סך הכל, לא בכל יום פוגשים איש שסוחב תמונה לא שימושית בעליל שאולי תתאהבי בו…

אין לדעת אם זאת הצטרפות מקרים או גורל

אני מאמינה שבכל יום ידוע כבר מראש איך הוא יסתיים, אנחנו פשוט לא יודעים את זה. יש לנו שליטה מסויימת בארועים אבל הכיוון הכללי קבוע מראש. קוראים לזה גורל, ואני באמת מאמינה שהייתי צריכה לפגוש את הבחור הזה באמצע שום מקום. אני לא יודעת מה היה קורה אם הייתי בדיוק הולכת לאוטו להביא משהו, או בדיוק מסיטה את המבט והייתי מפספסת אותו. אני לא חושבת שיש דבר כזה צירופי מקרים, לדעתי הכל כבר נקבע, יש מי שיקרא לזה מכתוב.

הספונטניות בתחילתה של אהבה

אין הרבה דברים יותר כיפיים מהימים והשבועות הראשונים של כל קשר, כאילו שכל מאורע הוא תוצאה של ספונטניות נהדרת שרק ממריצה את הדם בעורקים. בדרך כלל לא שומעים את זה מזוגות וותיקים שנמצאים ביחד כבר כמה שנים, אבל בתחילתה של כל מערכת יחסים בהנחה ובני הזוג לא יבשים לחלוטין, תמצאו התפרצויות של ספונטניות לעיתים די קרובות שלצער כל המשתתפים עלולה ללכת ולדעוך ככל שאוהבים יותר, דברים כאלו לא תמיד מחזיקים מעמד.

הענקה רק למטרות נתינה מחממת את הלב

לא תמיד יש צורך לתת משהו שהוא באמת שימושי, כמו למשל להביא מיכל נפט לחימום למי שקר לו, או קופסא עם אוכל לרעבים. לפעמים, אם סתם מעניקים משהו כדי לעשות הרגשה טובה, הנתינה יכולה לחמם את הלב הרבה יותר, עצם הידיעה שמישהו חשב עליך והביא לך משהו שאתה לא באמת צריך אבל אולי רוצה, רק זה יכול לשמח אנשים ברגעים עצובים. לא חשובה המהות של המתנה, חשובה המטרה הסופית והיא לגרום לאנשים אחרים, גם כאלו שאתם לא מכירים, להיות יותר שמחים.